בן ביאטה ויהודה. נולד ביום ו' באדר תרע"ז (28.2.1917) באסן שבגרמניה. בילדותו למד בעיר הולדתו והרבה לשחק כדורגל. בשנת 1936 עלה לארץ-ישראל. כשנה היה חבר בגבעת השלושה, אחר-כך עזב את הקיבוץ והתגורר בנתניה אצל אחיו. הוא עבד כפועל חקלאי ובאותה עת הצטרף לתנועת הנוער המארכסיסטי. בשנת 1937 נסע לתקופה קצרה לקרובי משפחה בהולנד וכשחזר התארס. באותו זמן הצטרף לשורות ה"הגנה", וגם התגייס לחיל הנוטרים. לאחר זמן עבר לשרת במשטרת הרכבות. בבוקר ט"ו בסיון תרצ"ט (2.6.1939), יצא עם סיור לביקורת פסי הרכבת מראש העין לכיוון קלקיליה, וליד הכפר הערבי ג'לג'וליה בין הפרדסים הותקף הסיור על-ידי כנופיה ערבית. כל אנשי הסיור, ביניהם ארבעה חיילים אנגלים ושלושה נוטרים יהודים - ישראל שולמן, אסף בנימיני ויחיאל, נורו ונהרגו. יחיאל הובא למנוחות בבית העלמין נחלת-יצחק בתל-אביב. הניח אח . הוריו וששת אחיו נספו בשואה.

על נסיבות מותו נכתב בעתונים "הארץ", "דבר" ו"המשקיף".